אחת השאלות הנפוצות שאני נתקל בהם היא האם כדאי ללמוד מהספרים המופיעים בסילבוס למבחן הידע. הרי יש הפנייה לעמודים ספציפיים.
תחילה, אשבור כמה מיתוסים:
- סטודנטים שלומדים מהספרים מצליחים יותר במבחן – התאוריה הזו מעולם לא נבדקה. דווקא משיחות שלי עם סטודנטים שעבוד בצמוד לספרים קיבלתי את התחושה שהם נוטים "ללכת לאיבוד". שכן הספרים מכילים כמויות ענקיות של מידע, מפורט בהגזמה, לעיתים עם הסברים לא ברורים, ובעיקר – מי יודע להפריד בין העיקר והתפל? גם אם פספסתם פרט שהופיע בספר ולא במצגת, האם בוודאות תצליחו לזכור אותו למבחן?
- סטודנטים שלומדים מהפסרים מתקבלים יותר – גם התאוריה הזו לא נבדקה. מהשיחות שלי עם חבריי ללימודים, נראה שמרבית החברים ללימודים בכלל לא פתחו את ספרי הקריאה כאשר ניסו להתקבל.
בשביל להסביר את הטענה שלי שלא חייבים ללמוד מהספרים אני אתן שלוש דוגמאות, האחת שלי ועוד שתי דוגמאות של סטודנטים שלי:
כשבאתי ללמוד לבחינת ה-GRE מעולם לא פתחתי ספר. עבדתי עם סיכומים איתם למדתי מהתואר וסמכתי על החומר שהופיע במצגות של הקורס שלקחתי. נעזרתי גם בוויקיפדיה, למרות שזה מאד לא מומלץ. לימים התחלתי ללמד GRE, וגם לימדתי ביוכימיה מטעם אגודת הסטודנטים של ת"א, לימדתי גם ביולוגיה של התא וביולוגיה מולקולרית. מעולם, גם בתור מורה ומרצה, לא פתחתי את הספרים. למעשה הפעם הראשונה שנתקלתי בפסרים ופתחתי אותם, הייתה כאשר כתבתי את המצגות למבחן הידע. כי בכל זאת, יש עמודים ספציפיים.
בשנה שעברה התקבלו 29 מתוך 75 סטודנטים שלימדתי. סטטיסטיקה לא רעה, ובכל זאת, מרביתם לא פתחו ספר. סטודנטית שלי אפילו קיבלה את הציון 344 ולטענתה לא פתחה אף ספר. מכאן – שזה באמת לא הכרחי.
מקרים נוספים, סטודנטית שגרה בניו יורק ולימדתי אותה במרחק טראנס-אטלנטי, התקבלה על המכה הראשונה, בלי לפתוח ספר אחד!
מתי כן מומלץ לקרוא בספר? כשיש נושא מסויים שקשה לכם איתו, או שאתם מעוניינים לזווית המקור מהספר בלי פרשנות – פתחו את הספר. מעבר לכך – השאירו לי לקרוא אותו בשבילכם ולסנן את הנושאים החשובים והעיקריים. בנושא זה – הניסיון עושה את שלו.
בעיניי, מורים למבחן הידע שמפנים לקריאה בספרים חוטאים לתפקידם, קצת כמו כסת"ח או אי לקיחת אחריות. להתביע את הסטודנטים בערמת המידע שקיימת בספר זה בדיוק מה שהמורה צריך למנוע – תפקידו לסנן בשבילכם את העיקר והתפל ולהדריך אותכם כיצד לנתב את ההשקעה בזמן ובאנרגיה.
בהצלחה לכולם,
רשף