קטגוריה: מבחן הידע

אחת השאלות הנפוצות שאני נתקל בהם היא האם כדאי ללמוד מהספרים המופיעים בסילבוס למבחן הידע. הרי יש הפנייה לעמודים ספציפיים.

תחילה, אשבור כמה מיתוסים:

1. סטודנטים שלומדים מהספרים מצליחים יותר במבחן – התאוריה הזו מעולם לא נבדקה. דווקא משיחות שלי עם סטודנטים שעבוד בצמוד לספרים קיבלתי את התחושה שהם נוטים "ללכת לאיבוד". שכן הספרים מכילים כמויות ענקיות של מידע, מפורט בהגזמה, לעיתים עם הסברים לא ברורים, ובעיקר – מי יודע להפריד בין העיקר והתפל? גם אם פספסתם פרט שהופיע בספר ולא במצגת, האם בוודאות תצליחו לזכור אותו למבחן?
2. סטודנטים שלומדים מהפסרים מתקבלים יותר – גם התאוריה הזו לא נבדקה. מהשיחות שלי עם חבריי ללימודים, נראה שמרבית החברים ללימודים בכלל לא פתחו את ספרי הקריאה כאשר ניסו להתקבל.

בשביל להסביר את הטענה שלי שלא חייבים ללמוד מהספרים אני אתן שלוש דוגמאות, האחת שלי ועוד שתי דוגמאות של סטודנטים שלי:

כשבאתי ללמוד לבחינת ה-GRE מעולם לא פתחתי ספר. עבדתי עם סיכומים איתם למדתי מהתואר וסמכתי על החומר שהופיע במצגות של הקורס שלקחתי. נעזרתי גם בוויקיפדיה, למרות שזה מאד לא מומלץ. לימים התחלתי ללמד GRE, וגם לימדתי ביוכימיה מטעם אגודת הסטודנטים של ת"א, לימדתי גם ביולוגיה של התא וביולוגיה מולקולרית. מעולם, גם בתור מורה ומרצה, לא פתחתי את הספרים. למעשה הפעם הראשונה שנתקלתי בפסרים ופתחתי אותם, הייתה כאשר כתבתי את המצגות למבחן הידע. כי בכל זאת, יש עמודים ספציפיים.

בשנה שעברה התקבלו 29 מתוך 75 סטודנטים שלימדתי. סטטיסטיקה לא רעה, ובכל זאת, מרביתם לא פתחו ספר. סטודנטית שלי אפילו קיבלה את הציון 344 ולטענתה לא פתחה אף ספר. מכאן – שזה באמת לא הכרחי.

מקרים נוספים, סטודנטית שגרה בניו יורק ולימדתי אותה במרחק טראנס-אטלנטי, התקבלה על המכה הראשונה, בלי לפתוח ספר אחד!

מתי כן מומלץ לקרוא בספר? כשיש נושא מסויים שקשה לכם איתו, או שאתם מעוניינים לזווית המקור מהספר בלי פרשנות – פתחו את הספר. מעבר לכך – השאירו לי לקרוא אותו בשבילכם ולסנן את הנושאים החשובים והעיקריים. בנושא זה – הניסיון עושה את שלו.

בעיניי, מורים למבחן הידע שמפנים לקריאה בספרים חוטאים לתפקידם, קצת כמו כסת"ח או אי לקיחת אחריות. להתביע את הסטודנטים בערמת המידע שקיימת בספר זה בדיוק מה שהמורה צריך למנוע – תפקידו לסנן בשבילכם את העיקר והתפל ולהדריך אותכם כיצד לנתב את ההשקעה בזמן ובאנרגיה.

בהצלחה לכולם,

רשף

סילבוס מבחן הידע לשנת 2018 זהה לזה של 2017.

אם נרצה לתמצת את הסילבוס, אז הנושאים הבאים חיייבים להיכלל בתוכנית הלמידה שלכם למבחן הידע:

ביוכימייה:

כימייה כללית בדגש על חומצות ובסיסים ותרמודינמיקה.

חומצות אמינו, מבנה ותפקוד חלבונים (עם דוגמאות של המוגלובין והפרעות הקשורות להמוגלובין), נוגדנים, קופקטורים, קו אנזימים.

אנזימולוגיה, בדגש על מיכאליס מנטן, הגדרות, מעכבים וגם אנזימים אלוסטרים

מטבוליזם – הבנת המערכת המטבולית, תקשורת רב-איברית, גליקוליזה, גלוקונאוגנזה, גליקוגנוליזה. תסיסה לעומת נשימה אירובית, פירבאט דה-הידרוגנאז, מעגל קרבס, שרשרת הנשימה, מעכבי שרשרת הנשימה. חמצון ובנייה של חומצות שומן. מטבוליזם של חומצות אמינו – בכלליות.

אינטגרציה בביוכימייה – בעיקר מחלות, מצבי סטרס ורעב.

ביולוגיה של התא:

מבנה הממברנה, אבולוציה של התא היוקריוטי. אחזקה של הממברנה.

מבנה ותפקוד התא ושל כל האיבורנים.

כניסת חלבונים לגרעין והבקרה על כך.

העברת חלבונם למיטוכונדריה.

פירוק חלבונים בפרוטאוזום

ה-ER, תרגום אל תוך ה-ER, עיבוד חלבונים ב-ER, העברת חלבונם לגולג'י. הגולג'י. מודיפיקציות לאחר תרגום.

אנדוציטוזה, אקסוציטוזה, טראנסציטוזה, אוטופאגיה, ליזוזום.

המטריקס החוץ תאי, צמתים בין תאיים

תקשורת בין תאית

מחזור התא – מיטוזה, מיוזה, בקרות על מחזור התא, G1-restriction point

אפופטוזיס

סרטן

ביולוגיה מולקולרית:

מבוא לחומצות גרעין, נוקלאוטידים, שכפול, שעתוק, עיבור RNA, תרגום

מבנה הכרומטין והכרומוזוזומים

תיקון נזקי דנ"א DNA, רקומבינציה הומולוגית ושאינה הומולוגית, גנטיקה בסיסית, טראנספוזונים

פיסיולוגיה:

מאזן מים בגוף, דיפוזויה, אוסמוזה, אוסמולאריות, מבחן שבירת כדוריות דם

מבוא לנוירוביולוגיה- מבנה העצב, פוטנציאל פעולה, גרומים המשפיעים על פוטנציאל פעולה

סינפסות

מבנה ותפקוד שריר

מטבוליזם בשריר

שיטות מחקר – רשימה מלאה של שיטות המחקר יכתבו בפוסט הבא, אך בגדול יש המון שיטות מחקר, החל ממיקרוסקופיה ופאקס, שיטות להפרדת חלבונים וכמובן שיטות לזיהוי מבנה דנ"א, ביטוי גנים ועוד…